Subscribe to RSS

הוצל"פ ת"א, רשם רט: החלטה בפרעתי -סמכות רשם לברר מהו החוב המובטח בשטר משכנתא

הוצל"פ ת"א, רשם רט: החלטה בפרעתי -סמכות רשם לברר מהו החוב המובטח בשטר משכנתא

                                                           
בית משפט השלום נתניה
      לשכת ההוצאה לפועל
 
מס' תיק
1622644043
׳˜041909931
בפני:
כבוד ראש ההוצאה לפועל ליאת הר ציון
תאריך:
6.9.2011
 
 
בעניין:
_________________________
 
 
 
 
 
"הזוכה"
 
נ  ג  ד
 
 
___________________________
 
 
 
 
"החייב"
 
 
 
 
 
 
בפני בקשת לסגירת תיק.
הצדדים ורקע עובדתי
הזוכה בתיק זה, חייבת בתיק הוצל"פ שמספרו 1604694084 . בתיק זה נדחתה טענת פרעתי אשר הוגשה על ידי הזוכה בהחלטת כב' הרשם צוריאל לרנר (להלן : "התיק הנוסף"). 
לחייבת בתיק זה הומחו זכויות הזוכים בתיק הנוסף  בעקבות ההמחאה ביקשה החייבת לקזז את החוב אליה על פי פסק הדין מול החוב שהיא חבה לזוכה.
בתמצית, טענת הפרעתי נשענה על טענת קיזוז. הזוכה טענה כי במערכת היחסים בין הצדדים קיים חוב נוסף (שהוא החוב שנאכף בתיק הוצאה לפועל זה) אשר יש מקום לקזזו. החייבת טענה כי הסכום הנ"ל קוזז מהתיק הנוסף לאחר פתיחתו, ולכן אין מקום להורות על סגירת התיק מאחר שקיים חוב נוסף שיש להורות לזוכה לשלמו גם לאחר הקיזוז שנעשה.  (למען ההבהרה ההתייחסות תהיה לזוכה בתיק זה ולחייבת בתיק זה תוך התייחסות בין היתר לתיק הנוסף שבהם ססטוס הצדדים מתחלף).
כב' הרשם לרנר דחה את בקשת הזוכה וקבל את טענת החייבת (הזוכה כאמור בתיק הנוסף) , אשר טענה כי הסכום הנטען כבר קוזז.  כב' הרשם לרנר קבע כי אין בתחשיב הזוכה (החייבת בתיק הנוסף) להצביע על טעות שנפלה בגרסת הזוכים ולכן נדחתה הטענה.
הזוכה עתרה להגשת תחשיב נוסף בתיק הנוסף בפני. טענתה נדחתה על ידי מטעמים של מעשה בית דין (ר' החלטתי בנומ' 080399345ט). יוער בהקשר זה כי הערעור על ההחלטה נדחה. הזוכה שילמה את יתרת החוב שנותרה לתשלום בתיק (כיום קימת מחלוקת בנוגע לסכום הנוסף שיש לשלם ו/או להשיב טרם יסגר התיק).
טענות הצדדים
החייבת הגישה בקשה לסגירת החוב נשוא תיק הוצל"פ זה, וזאת על יסוד ההחלטה בטענת פרעתי בתיק הנוסף שם התקבלה הטענה כי הסכום בתיק זה קוזז. לטענת בא כח החייבת, בהחלטת כב' הרשם לרנר ניתנה החלטה פוזיטיבית אשר דחתה את טענת הקיזוז הנוספת שנטענה על ידי הזוכה. כב' הרשם לרנר קיבל את עמדת החייבת כי נעשה קיזוז של מלוא תיק ההוצל"פ הנל. עוד נטען כי התנגדות הזוכה לסגירת התיק בשלב זה לאחר שניתנה החלטת כב' הרשם לרנר בטענה שאין בהחלטה זו להביא לסגירת התיק, מקפחת את זכויות החייבת.
הזוכה מתנגדת לבקשה זו, וזאת מאחר שלטענתה כל עוד לא נקבע כי החוב בתיק הנ"ל קוזז כממצא פוזיטיבי, הרי שיש לבחון טענתה ולקבוע ממצא בענין זה.
לטענת בא כח הזוכה, בפתיחת תיק ההוצל"פ הנוסף הודיעה החייבת,  כי היא מקזזת סכום מסוים בגין פסק הדין נשוא תיק זה. לטענת בא כח הזוכה היה מקום כי יקוזז סכום נוסף מעבר לסכום שקוזז על ידי חב'  חזן. טענה זו לא התקבלה על ידי כב' הרשם לרנר ולכן נדרשה הזוכה לשלם את יתרת החוב. לטענת בא כח הזוכה, החלטתו של כב' הרשם לרנר אינה מתייחסת לשאלה כמה מגיע לזוכים לקזז בגין התיק הנל ושאלה זו צריכה להתברר על ידי .
דיון
לאחר עיון בהחלטת כב' הרשם צוריאל לרנר ובחינת השלכתה לענין שבפנינו, עיון בנתוני התיקים וכן עיון בטענות הצדדים, אני סבורה כי יש להורות על סגירת התיק.
בפתח נימוקי החלטתי, להלן החלטתו של כב' הרשם צוריאל לרנר: 
"ראשיתו של עניין בפסק דין שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא, בו חוייבו החייבים לשלם לזוכים סך של 508,094 ₪…. במקביל, התנהל הליך משפטי בבית הדין האזורי לעבודה … במהלכו חויבה החברה לשלם לחייבת, … סכום, אשר עפ"י מחשב ההוצאה לפועל עמד ביום 17.308 ע"ס 554,828 שח (לגרסת החייבים, עפי תצהירו של החייב) ….
בהמשך מפרט כב' הרשם לרנר כי את החוב הנל המחו הזוכים בתיק הנוסף לחייבת והודיעו על כך לזוכה.
עוד מפרט כב' הרשם לרנר :
"עפ"י הבקשה, שנתמכה בתצהירו של חנן, … החברה מצדה אמורה היתה לקזז את סכום החוב שהיא חבה לאסתר, שהוא הסכום שנפסק בבית הדין לעבודה, בצירוף סכום נוסף שנפסק לטובת אסתר בתמ"ש (כ"ס) 35481/04 , בד בבד עם מתן פסק הדין נשוא תיק זה, ובכך היתה נותרת יתרת חובה של כ- 10,000 שח לכל היותר. .. אעיר, כי בתצהיר נכתב, שמצורף לו תחשיב, אולם זה לא צורף בפועל.
הזוכים טענו בתגובה … וכן טענו , בהתבסס על תחשיב שצרפו, כי קיזזו מיתרת החוב על פי פסק הדין את מלוא החוב לאסתר הן מבית הדין לעבודה והן מתמ"ש 35481/04 בכך כולל של 484,779 שח, נכון ליום פתיחת תיק ההוצל"פ שבפני"
עוד מצין כב' הרשם –
"החייבים לא הגישו תחשיב במועד, והזוכים הגישו תחשב מיוזמתם, ולאחר שהוגש תחשיב נגדי מצד החייבים, הגישו הזוכים התנגדות לקבלתו, ודרשו להוציא מהתיק. יודגש לגבי תחשיב זה , כי לא צורפו אסמכתאות לנתונים המשמשים לו בסיס, ולא צורף תחשיב ערוך בתוכנת חישוב מוכרת…"
ניתוח ומסקנות
עיון בתחשיבי שני הצדדים מלמד, כי מרבית הנתונים  המשמשים יסוד לחישובים השונים הם זהים, אולם בעוד החייבים מגיעים ליתרת זכות כלפיהם של כ -47,000 שח (נכון לחודש מרץ 2006) כשעל סכום זה יש להוסיף כ- 90,000 שח שכבר נגבו בתיק שבפני …  מגיעים הזוכים ליתרת זכות דווקא כלפיהם, בסך של 294,000 שח ומסכום זה יש לנכות את הסך של 90,000 שח
המקור העיקרי להפרש בין התחשיבים… הוא בשני אלה : ראשית החייבים זקפו לטובת שכ"ט ב' בתיק שפתחו הם נגד החברה… שלא נפסק אולם לשיטתם אמור היה להיפסק .. ושנית, בעוד החייבים טוענים לחוב החברה כלפיהם בסך 554,828 שח טוענים הזוכים כי החוב כלפי החייבים היה 379,288 נכון ליום 18.1106 ….
התחשיב שהגישו החייבים עומד בסתירה לתצהירו של חנן, שם ננקב הסכום של 554,828 כחוב שחייבת החברה לחייבים דנן… ואילו בתחשיב כאמור מיוחס סכום זה כבר לתאריך 25.3.06 …
דומני שאין מנוס אלא לדחות את הבקשה, ולו מהטעם שהחייבים לא עמדו בנטל להוכיח את טענותיהם . לבקשה לא צורפה אמסכתא כלשהי התומכת בנתונים להם טוענים החייבים, בכל הנוגע לחוב בתיק ההוצאה לפועל שפתחו הם נגד החברה, במועד זה או במועד אחר, ולא ניתן להגיע למסקנה, על יסוד תצהירו של חנן בלבד כי הסכום שקיזזו הזוכים דכאן מהחוב בעת פתיחת התיק לא היווה הסכום הנכון לקיזוז … קיצורו של ענין, הגם שייתכן שנפלה שגגה מלפני הזוכים, לא עלה בידי החייבים להרים את הנטל להוכיחו, ועל כן הבקשה נדחית".
עוד ציין כב' הרשם לרנר כי "בדרך אגב בקשו הזוכים כי אורה על סגירת תיק 1522644043 אולם הגם שיש הגיון בבקשתם , דומני שזו חייבת להיות מוגשת לאותו תיק ולהידון שם" . מכאן, כאמור, הבקשה שבפני.
על יסוד זה נטען על ידי באת כח החייבת כי "התיק כאן קוזז בסכום התיק שם תיק 1604694084 … בטענת קיזוז הסכום נדון,  הוכרע, הסכום חלוט זאת לאחר כל הליכי הערעור , …."
אני סבורה כי יש לקבל את טענת החייבת.
איני סבורה כי ההחלטה שניתנה בתיק הנוסף, שבו נדחתה בקשת הזוכה בבקשת הפרעתי יכולה לעמוד בקנה אחד עם טענות הזוכה אשר מתנגדת לסגירת התיק.
כב' הרשם צוריאל לרנר קיבל את טענת החייבת, כי אין מקום לסגור את התיק הנוסף מאחר שהחוב נשוא תיק זה קוזז . זה הבסיס לדחיית טענת הזוכה בהחלטה. 
ככל שאקבל את טענת הזוכה ואקבע מהי יתרת החוב העדכנית נכון להיום, הרי שהחלטתו של כב' הרשם לרנר כי הוא מקבל את הטענה שיתרת החוב דנן קוזזה ואין מקום לקיזוז נוסף- עומדת בסתירה לה ולכן  אינה יכולה לעמוד, מאחר שהחלטתו של כב' הרשם מהווה מעשה בית דין בענייננו מסוג השתק פלוגתא.
קיימים 4 תנאים להעלת טענה בדבר השתק פלוגתא:                
הפלוגתא העולה בכל אחד מההתדיינויות היא אותה פלוגתא על רכיביה העובדתיים המשפטיים -                                      
תנאי זה מתקיים בעניננו מאחר שמדובר בשאלה האם יתרת החוב בתיק דנן קוזזה במסגרת התיק הנוסף.             
בין הצדדים התקיימה התדיינות בכל הנוגע לפלוגתא זו.- אף תנאי  זה מתקיים בעניננו ולכך אתייחס בהמשך החלטתי.                                          
ההכרעה בפלוגתא היתה חיונית לצורך פסק הדין הראשון – אף תנאי  זה מתקיים מאחר שקביעה זו היתה חיונית לצורך מתן הכרעה בבקשת הפרעתי.               
ההתדיינות הסתיימה בהכרעה מפורשת או משתמעת ונקבע לגביה פוזיטיבי- זהו התנאי שיש לדון בשאלת התקיימותו.
טענת הזוכה נסמכת על הטענה שנדחתה למעשה בהליך הערעור – הטענה היא שלגופם של דברים לא נעשתה בחינה על ידי כב' הרשם לרנר של התחשיבים, אלא הרשם לרנר קבע את הממצא לפיו החוב בתיק שבפני קוזז, מאחר שהחייבים לא עמדו בנטל.
בהליך בפני כב' הרשם לרנר נדונו בפירוט טענות הצדדים ביחס לתחשיבים – טענות שהועלו פעם נוספת כעת בעת בקשת הזוכהלקבוע את סכום החוב העדכני בתיק הנל.
בהליך שהתנהל בפני כב' הרשם לרנר כל אחד מהצדדים הגיש תחשיב מטעמו. כך הזוכים הגישו מטעמם תחשיב בנומ' 080399405. בתחשיב זה נאמר כי:
 "הזוכים קיזזו כנגד חובם של החייבים עפ"י תיק הוצל"פ זה :
סך של 379,288 שח בגין חוב הזוכה 3 לחייבת 1 בתיק הוצל"פ 1622644043 . הסכום הנל משוערך למועד הגשת תחשיב עומד ע"ס 486,302 שח .
בהתאם לפס"ד בתמ"ש 35841/04 מיום 30.3.06 נפסקו לטובת החייבת 1 הסכומים הבאים שגם הם קוזזו מהחוב בתיק הוצל"פ זה :
הוצאות משפט ע"ס 1000 שח .. שכ"ט עו"ד בגין דחיית התביעה שכנגד … 23,1000 שח… סך של 36,000 שח מיום 26.2.06 בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי מחוז מרכז בעמ"ש 5901-08-07 מיום 14.5.08
בהתאם לתחשיב הנל יתרת חובם של החייבים … ע"ס 293,852 ₪"
אף הזוכה הגישה תחשיב בפני כב' הרשם לרנר.
הזוכה טענה כי יתרת החוב בתיק דנן עומדת על סך של כ- 613,000 ולכן קימת יתרת חובה הזוכים בתיק הנוסף.
נטען כי "לא הוסף שכ"ט ב' הגם שהח"מ נקט בפעולות לרבות עיקולים ובקשה למינוי כונס נכסים" וכי יש מקום להוסיף שכ"ט ב'. עוד נטען כי "החשבון הנכון להיום 26.3.2006, המועד בו היה על החייבים בתיק זה לשלם את סכום פסה"ד הוא כדלקמן : לזכות הזוכה: 5659444, לזכות החייבים: 613223"
ביחס לתחשיב זה קבע כב' הרשם לרנר כי "קיים קושי בהתייחסות ל"תחשיב" שאינו כולל את היסודות החישוביים ולא מצורפת אליו אסמכתא בדמות חישוב שנערך באמצעות תוכנה מוכרת".
כב' הרשם לרנר נתן החלטתו בבקשת הפרעתי בתיק הנוסף, תוך התייחסות לשני התחשיבים שהוצגו בפניו והגיע למסקנה  כי יש לקבל עמדת החייבת (הזוכה בתיק הנוסף), מאחר שלא מצא ממש בטענות הזוכה (החיבת בתיק הנוסף) והבקשה נדחתה בהעדר הוכחה ותחשיב מספק.
כך כאמור קבע כב' הרשם :
"המקור העיקרי להפרש העצום בין התחשיבים הוא בשני אלה: ראשית, החייבים זקפו לטובתם שכ"ט בתיק שפתחו הם נגד החברה… שלא נפסק, אולם לשיטתם אמור היה להיפסק; ושנית, בעוד החייבים טוענים לחוב החברה כלפיהם בסך של 554,828 שח ליום 26.3.06 טוענים הזוכים כי החוב כלפיהם היה 379,288 ש"ח. …
דומני שאין מנוס אלא לדחות את הבקשה, ולו מהטעם שהחייבים לא עמדו בנטל להוכיח את טענותיהם… לא ניתן להגיע למסקנה … כי הסכום שקיזזו הזוכים כדאן מהחוב בעת פתיחת התיק, לא היה הסכום הנכון לקיזוזו "
הכרעה זו של כב' הרשם לרנר היא החלטה פוזיטיבית שנעשתה לאחר שבית המשפט בחן את התחשיבים והראיות שהובאו בפניו.
בהקשר זה נפסק כי " גם אם בית המשפט קובע כממצא שלא הוכחה זכאות הנתבע, יש בקביעה זו כדי ליצור השתק לאותו נתבע בהליך אחר. בהקשר זה נאמר על ידי השופט זוסמן בספרו: "סדר הדין האזרחי", עמוד 556:     "הצהרה שלילית לטובת תובע כמוה כדחיית תביעתו של הנתבע""  (ר' בשא (תא) 12034/05 גולדאר פיננסים נ' קלפייר ס.א.). עוד בהקשר זה ר' נימוקי בהרחבה בנומ' ט080399345, שם הבהרתי "כשלון בהוכחה" איננו חוסה תחת "חוסר   הוכחה", צד שהיה לו יומו וקבל שעת כושר אך לא צלחה דרכו בהוכחת  טענתו עקב מחדליו, הינו מנוע מלעורר פלוגתא זו בהתדיינות  עתידית (זלצמן  בספרה מעשה בית דין, עמ'  191 ור' האסמכתאות בהחלטתי שם).                                              
בקשת הזוכה כיום לדון בשאלה של גובה הסכום בתיק למעשה פותחת את הפתח לבחון כתבי הטענות אשר עיין בהם כב' הרשם לרנר.
כך כאשר עותר בא כח הזוכה לכך שההפרש בין הצדדים נובע מכך שקוזז סך של 488,000 במקום 600,000 אנו חוזרים על טענות שנטענו בפני כב' הרשם לרנר ונדחו בשל העדר הוכחה .
איני מקבלת את טענת בא כח הזוכה אשר טוען כי "אם הרשם היה אומר בדקתי את כל מרכיבי הקיזוז אבין כי יש כאן השתק פלוגתה" ובהקשר זה יש לחזור ולהפנות לנימוקי שלא התירו לבא כח הזוכה להשלים תחשיבים נוספים בתיק הנוסף. כב' הרשם בדק את המרכיבים ונדחו טענות החייבת בשל העדר עמידה בנטל המוטל עליה בטענת הפרעתי לצורך סתירת טענת הזוכים באותו הליך.
בא כח הזוכה טוען כי "אכן מכתבי הטענות הסכומים שנטענו היו אמורים להביא לסגירת התיק הנל, או לקבלת טענתנו כי אנו זכאים אף לתשלום נוסף. הערת ר' הוצל"פ נכונה אם כב' הרשם לרנר היה אומר כי הסכום שנטען על ידי הזוכה הוא הסכום הנכון"  . עוד טען בא כח הזוכה כי אם הרשם היה מקבל את טענת הקיזוז התיק יכול היה להסגר.
דהיינו, ככל שכב' הרשם לרנר היה מקבל את טענת הזוכה, כי לא קוזז מלוא סכום התיק, היתה מתקבלת טענת הפרעתי, ולקביעה זו היתה השלכה ישירה לענין התיק הנל. ככל שכב' הרשם לרנר היה נותן החלטתו, תוך בחינת התחשיבים לגופם, ודוחה את טענת הזוכה,  הרי שהזוכה לא היתה עותרת בבקשה חדשה (אשר נסמכת על הטענה שלא נעשתה בחינה מהותית של התחשיבים). 
לכן הסיבה להתנגדות הזוכה לסגירת התיק הוא הטעם שבגינו נדחתה הבקשה בתיק הנוסף-  של אי עמידה בנטל. איני סבורה כי יש מקום לקבל טענה זו. תפקידו של ר' ההוצל"פ לבדוק שכל החוב שולם (ר' טענת בא כח הזוכה בפרוטוקול) אולם גם בקשר זה מוכתבים כללי ניהול דיון נטלי הוכחה שיש מקום לקיימם.
בהקשר זה מקובלת עלי עמדת בא כח החייבת כי ברגע שהוכר כי נעשה קיזוז בעצם נגמר החוב כי הסוכם קוזז .
הלכה היא שהנטל הוא על החייב בטענת פרעתי. בהקשר זה יפים דברי בית המשפט העליון ב 5438/09
"הנה כי כן, המערער מבקש להיאחז בהבחנה שעניינה הטעם העומד בבסיס ההכרעה בפלוגתא. רוצה לומר, מקום בו נדרש בית המשפט לבירור פלוגתא כזו או אחרת ודחה אותה מטעמים דיוניים, אין בכך כדי להקים מחסום המונע את העלאת הטענה על ידי בעלי הדין בהליך מאוחר יותר שכן, הפלוגתא לא נתבררה לגופו של עניין במסגרת ההליך המשפטי המוקדם. כך, למעשה טוען המערער כי היווצרותו של מעשה בית דין מותנית בהכרעה מהותית של בית המשפט בפלוגתא עליה חלוקים בעלי הדין.
 אין לקבל טענה זו של המערער…      העובדה כי בעל דין מנוע מלהעלות טענה שיכול היה להעלותה בפני בית המשפט במסגרת הליך משפטי, ולא עשה כן, עולה בקנה אחד עם השיקולים העומדים בבסיס דוקטרינת "מעשה בית דין". על צד להליך לדאוג להביא בפני בית המשפט את כל טענותיו הרלוונטיות במועד. העובדה, כי בעל הדין שמנגד יוצא נשכר לכאורה כתוצאה ממחדלו של המערער להעלות את טענותיו במועד, אין בה כדי להצר את תחולת ההשתק.
 בנוסף לצורך באיזון בין האינטרסים של המתדיינים, עומד בבסיס סדרי הדין שיקול ציבורי שתכליתו "הבטחת ניהול המשפט באופן יעיל; מניעת סחבת ובזבוז זמן שיפוטי ומניעת התדיינות אקדמית וחסרת תועלת" …האינטרס העומד בבסיס ההשתק עולה בקנה אחד -עם חלק ניכר מההצדקות לקיומה של מסגרת נורמטיבית פרוצדוראלית. סדרי הדין אינם חלק נפרד משיטת המשפט, אלא קשורים הם בקשר גורדי לזכויות המהותיות המוקנות על פי הדין. עמדה זו באה לידי ביטוי אף בהחלת דוקטרינת מעשה בית דין, במקרים בהם נדחתה תובענתו של בעל דין על הסף, ולו מפאת אי עמידתו בהוראות סדרי הדין גם כן … לנוכח האמור, אין מקום איפוא להבחנה אותה מציע המערער, לפיה תחולת הכלל מותנית באופייה ה"דיוני" של ההכרעה השיפוטית במסגרת ההליך הראשון ודין הערעור בהקשר זה להידחות אף הוא" 
לכך יש להוסיף כי כאשר ניתנה החלטה בטענת פרעתי בתיק הנוסף, אשר קיבל את טענת החייבת ודחה טענות הזוכה, הרי שמבחינת החייבת סברה כי החוב קוזז. כמו כן, כל אותה תקופה לא ננקטו הליכים על ידי הזוכה(מששנת 2005 ועד 2011)– דבר המחזק לטעמי את המסקנה כי הזוכה סברה כי אין עילה להמשך קיום התיק בנסיבות אלה .
אני סבורה כי העדר פעילות מצידו של הזוכה זמן רב, מחזקת את המסקנה אליה הגעתי.
עוד יוער כי בא כח הזוכה טען כי לא קיימת הדדיות בשל העדר זהות בין הצדדים (כאשר בתיק שבפני מדובר בחברה ובתיק שמספרו 1604694084  דובר בצד אחר (ה"ה גניה ואירה חזן שהמחו זכויותיהם לחייבת)
איני מקבלת טענה זו. כאמור הזכויות בתיק הנוסף הומחו לחייבת בתיק זה. בפסיקה נקבע הכלל לפיו המבחן להכרה ביחסים היוצרים "קרבה משפטית" אינו פורמלי-טכני אלא מהותי, ועל בית המשפט לבחון האם לצד הזר היה עניין בהליך ואם ניתנה לו הזדמנות מלאה והוגנת לנהל את ההליך, בין אם בעצמו ובין אם באמצעות אחד מבעלי הדין שייצג את עניינו.    בנוסף, צויין כי לעיתים יש לנקוט בכלל ההדדיות, לפיו יש לבחון האם צד חיצוני להליך עשוי להנות מתוצאת פסק הדין, למרות שהוא לא נטל חלק בהליך" –  ר' למשל רע"א 7831/99 צוריאנו נ' צוריאנו, פ"ד נז(1) 673.
מבחינת הזוכה קיימת הדדיות ואף קיימת היתה לה האפשרות להתגונן כנגד טענת הפרעתי בתיק שמספרו 1604694084 ואף להעלות טענותיה בתיק זה כאשר העדר ההתכחשות לטענת הקיזוז ואף הטענה כי הקיזוז לא נעשה במלואו בתיק האחר לטעמי משתיקה את הזוכה מלטעון להעדר הדדיות בשלב זה.
מכל הטעמים לעיל אני מורה על סגירת התיק.
המזכירות תשלח העתק החלטתי בדואר רשום לצדדים

לבקשת הסרה פסק דין זה מהאתר מלא את הטופס

0 תגובותחזרה לפוסט

הוסף תגובה

כינוי:
אימייל:
אתר:
הערה:

כתבות אחרותחזור לדף הבית

הוצל"פ ת"א, רשמת קרן גיל: פרעתי מזונות-דחיית טענה להיפוך נטל הראיה חרף שיהוי ניכר; דחיית טענה לשינוי פסק הדין בהתנהגות

הוצל"פ ת"א, רשמת קרן גיל: פרעתי מזונות-דחיית טענה להיפוך נטל הראיה חרף שיהוי ניכר; דחיית טענה לשינוי פסק הדין בהתנהגות(0)

הוצל"פ ת"א, רשמת קרן גיל: פרעתי מזונות-דחיית טענה להיפוך נטל הראיה חרף שיהוי ניכר; דחיית טענה לשינוי פסק הדין בהתנהגות   לשכת ההוצאה לפועל בתל אביב   בפני: כב' הרשמת תיק 0100662342     תאריך: 18.6.13     בעניין: החייב: ——— המבקש                        – נ ג ד –    

הוצל"פ רחובות, רשמת דיאנה פסו-ואגו: בחינה מחודש של תיק איחוד במסגרת ניהול

הוצל"פ רחובות, רשמת דיאנה פסו-ואגו: בחינה מחודש של תיק איחוד במסגרת ניהול(0)

הוצל"פ רחובות, רשמת דיאנה פסו-ואגו: בחינה מחודש של תיק איחוד במסגרת ניהול מדינת ישראל לשכת ההוצאה לפועל רחובות   מספר תיק: 21-99961-99-7     בפני בקשת חייב להפחתת צו החיוב החודשי בתיק האיחוד לסכום של 100 ₪ לחודש. תיק האיחוד נפתח בשנת 1999, כאשר גובה צווי החיוב שנקבעו השתנו במרוצת השנים, כאשר לא פעם עתר

הוצל"פ ת"א, רשמת קרן גיל: בעניין ביטול עיקולי צד ג' שהוטלו לפי הלכת גל יעד

הוצל"פ ת"א, רשמת קרן גיל: בעניין ביטול עיקולי צד ג' שהוטלו לפי הלכת גל יעד(0)

הוצל"פ ת"א, רשמת קרן גיל: בעניין ביטול עיקולי צד ג' שהוטלו לפי הלכת גל יעד   לשכת ההוצאה לפועל בתל אביב   בפני: כב' הרשמת תיק 0133960123     תאריך: 27.6.12       בעניין: צד ג' המבקשת                            – נ ג ד –       הזוכה המשיבה  

הוצל"פ ת"א, רשמת קרן גיל: בקשה בטענת פרעתי -היפוך הנטל המשני, קבלת הבקשה וסגירת התיק נגד החייב

הוצל"פ ת"א, רשמת קרן גיל: בקשה בטענת פרעתי -היפוך הנטל המשני, קבלת הבקשה וסגירת התיק נגד החייב(0)

הוצל"פ ת"א, רשמת קרן גיל: בקשה בטענת פרעתי -היפוך הנטל המשני, קבלת הבקשה וסגירת התיק נגד החייב   לשכת ההוצאה לפועל בתל אביב   בפני: כב' הרשמת תיק 0161458063     תאריך: 16.12.12       בעניין: החייב המבקש                            – נ ג ד –       הזוכה המשיבה

הוצל"פ ת"א, רשם שליו: סמכויות רשם ההוצל"פ בנוגע להסכם מכר שהופר בתיק מימוש המשכנתא

הוצל"פ ת"א, רשם שליו: סמכויות רשם ההוצל"פ בנוגע להסכם מכר שהופר בתיק מימוש המשכנתא(0)

הוצל"פ ת"א, רשם שליו: סמכויות רשם ההוצל"פ בנוגע להסכם מכר שהופר בתיק מימוש המשכנתא     בית המשפט השלום בתל אביב   תיק הוצל"פ   : 01-38349-08-4                                                תאריך: 01/11/2009 נומרטור          : 084005352ט                                                            י"ד חשון תש"ע                     בעניין:            1.      עו"ד אביעד שוב ע"י ב"כ עוה"ד משה שוב ושות'                                      (המבקש) 2.      עו"ד רמי י. מנוח                                                             (כונס

קראו עוד
banner

אנשי קשר ומידע

ג\\\'יימס אייזיק, מייסד IBrandU \\\\\\\"... לאפשר לכל עסק קטן כגדול להצליח בתחום השיווק וגם בתקציב קטן להגיע לכמות גדולה מאוד של אנשים ותוך כך לקבל את כל הכלים שעומדים לרשותם של חברות הענק לצורך ייצור נוכחות אמיתית, נכונה ומקצועית בעולם האינטרנט...\\\\\\\"

ג\\\'יימס אייזיק, מייסד IBrandU

רשתות חברתיות

קטגוריות פופלאריות

Buy This Theme
© 2011 Gadgetine Wordpress theme by orange-themes.com All rights reserved.